בנדרי – קהילה קטנה עם לב גדול
הקהילה היהודית בבנדרי אמנם קטנה במספר חבריה, אך החום, הלבביות ותחושת המשפחה שבה מיוחדים במינם. המבקרים במקום מרגישים מיד אווירה של קרבה, אכפתיות וקבלת פנים חמה.
לפני מספר שנים יצאו לשליחות בעיר הזוג הרב מנדי גוצל ורעייתו לאה גוצל יחד עם משפחתם.
במסירות ובהארת פנים הם מאחדים סביבם את יהודי העיר, מחזקים את הזהות היהודית, מקיימים תפילות, שיעורים, שבתות, חגים ופעילות לילדים ולמבוגרים כאחד.
עבור רבים מבני הקהילה הם אינם רק שליחים – אלא משפחה של ממש.
בית הכנסת כיום – לב הקהילה היהודית
כיום פועל בית הכנסת במתחמו של איש העסקים ויו״ר הקהילה היהודית בבנדרי, מרק פינקזלון, המסייע רבות לחיזוק החיים היהודיים בעיר.
במקום מתקיימים תפילות, אירועים קהילתיים, מפגשים יהודיים ויוזמות שונות לשמירת הזהות היהודית בעיר.
כתובת המתחם כיום: Флоаре
בית הכנסת בבנדרי – עדות חיה לעבר יהודי מפואר
בלב בנדרי, עיר עתיקה השוכנת על גדות נהר הדנייסטר, ממשיך לפעום סיפור יהודי עתיק ומרגש.
בין הרחובות ההיסטוריים והמבנים בני מאות השנים ניצב בית הכנסת בבנדרי – סמל חי לעבר היהודי המפואר של העיר ולמאמצי השימור וההתחדשות של ימינו.
למרות תהפוכות ההיסטוריה, מלחמות, חילופי שלטון והגירה המונית, בית הכנסת ממשיך להזכיר את הימים שבהם הייתה בנדרי מרכז מסחרי חשוב ובעל קהילה יהודית פעילה ותוססת.
בנדרי – עיר של גבולות ואימפריות
בנדרי, הידועה גם בשם טיגינה (Tighina), היא אחת הערים ההיסטוריות החשובות באזור בסרביה.
מיקומה האסטרטגי על נהר הדנייסטר הפך אותה במשך מאות שנים לעיר גבול מבוקשת.
העיר עברה בין שלטונות שונים – נסיכות מולדובה, האימפריה העות’מאנית, האימפריה הרוסית, רומניה, ברית המועצות, וכיום היא נמצאת בשליטת האזור הבדלני של טרנסניסטריה.
מעל העיר מתנשאת מצודת בנדרי – מבצר עות’מאני מרשים מן המאה ה־16.
הקהילה היהודית בבנדרי
במהלך המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 צמחה בבנדרי קהילה יהודית משמעותית.
יהודים עסקו במסחר, מלאכה, ייצור, בנקאות ושירותים שונים, והיו חלק מרכזי מחיי הכלכלה והחברה בעיר.
כמו בערים רבות בבסרביה, גם כאן פעלו בתי כנסת, חדרים ותלמודי תורה, אגודות צדקה, מקוואות, בתי קברות יהודיים ומוסדות תרבות וחינוך.
ברחובות העיר נשמעו רוסית, יידיש, רומנית ולעיתים גם עברית.
ימי מלחמה וחורבן
המאה ה־20 הביאה עמה זעזועים קשים – מלחמות העולם, חילופי שלטון ורדיפות אנטישמיות שפגעו קשות בקהילה היהודית.
במהלך השואה סבלו יהודי האזור מגירושים, רציחות ורדיפות. רבים מיהודי בנדרי נספו, ואחרים נמלטו או עזבו לאחר המלחמה.
בתקופה הסובייטית צומצמו מאוד החיים הדתיים, מוסדות יהודיים נסגרו ורבים מבתי הכנסת הוסבו לשימושים אחרים.
זיכרון והתחדשות
למרות כל זאת, זכר הקהילה לא נעלם.
בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בהיסטוריה היהודית של בנדרי, בבתי העלמין היהודיים ובמבנים ההיסטוריים שנותרו בעיר.
בית הכנסת בבנדרי מסמל כיום את הקשר בין העבר להווה – בין הדורות שבנו כאן קהילה פורחת לבין אלו המבקשים לשמר את זכרה ולהחיות את מורשתה.
סמל של המשכיות
בנדרי היא עיר שבה כל אבן מספרת סיפור – עות’מאנים, רוסים, מולדובים, סובייטים וגם יהודים.
בית הכנסת מזכיר כי במשך דורות היו היהודים חלק בלתי נפרד מן המרקם המקומי: סוחרים, רבנים, בעלי מלאכה, משפחות וקהילה שלמה שחיה, יצרה והתפללה כאן.
גם כיום, כאשר הקהילה קטנה בהרבה מבעבר, ממשיך בית הכנסת להיות סמל של שורשיות יהודית, מסירות קהילתית ותקווה לעתיד.