גלייזער שול בקישינב – בית הכנסת ששרד את הדורות והפך ללב היהדות במולדובה
בלב קישינב, בין רחובותיה השקטים של הבירה המולדובית, ניצב אחד הסמלים היהודיים החשובים ביותר במדינה – גלייזער שול. בית הכנסת ההיסטורי, הידוע כיום כבית הכנסת המרכזי של חב״ד בקישינב, הוא הרבה יותר ממקום תפילה. קירותיו מספרים סיפור של קהילה שלמה – סיפור של אמונה, הישרדות והתחדשות.
זהו סיפור שמתחיל בתקופה שבה קישינב הייתה אחת הערים היהודיות המרכזיות במזרח אירופה, ונמשך עד ימינו – כאשר המקום משמש מרכז יהודי חי ותוסס, בית לפליטים, תחנה חמה לעולי רגל לאומן ומוקד קהילה ליהודים מכל העולם.
קישינב – עיר יהודית מפוארת
עד מלחמת העולם השנייה הייתה קישינב אחד המרכזים היהודיים החשובים באזור. עשרות אלפי יהודים חיו בעיר, הפעילו בתי מסחר, מוסדות חינוך, בתי מדרש, עיתונים וקהילות מגוונות. הרחובות הדהדו יידיש, עברית ורוסית, ובשכונות רבות פעלו בתי כנסת ובתי מלאכה יהודיים.
אך העיר נחרתה בזיכרון היהודי גם בשל פרעות קישינב – אירוע טראומטי שזעזע את העולם היהודי כולו והפך לסמל לפגיעות יהודי מזרח אירופה. לאחר מכן הגיעו שנות המלחמה, הכיבוש והשלטון הסובייטי, ורוב מוסדות הדת היהודיים נסגרו בזה אחר זה.
מקור השם – בית הכנסת של הזגגים
שמו של המקום, גלייזער שול, מגיע מהמילה היידית־גרמנית Glazier / Glaser, שפירושה זגג – בעל מלאכה העוסק בזכוכית וחלונות.
באותם ימים היה מקובל שבעלי מקצוע שונים הקימו בתי כנסת משלהם: חייטים, נגרים, קצבים, סוחרים וגם זגגים. לכן פירוש השם פשוט וברור – בית הכנסת של הזגגים.
בחלק מהמקורות מצוין כי המקום שימש גם בעלי מלאכה נוספים, ובהם כורכי ספרים, וכך הפך למוקד קהילתי חשוב של המעמד העובד היהודי בעיר.
מבנה עתיק עם היסטוריה מפוארת
כמו מבנים היסטוריים רבים במזרח אירופה, גם סביב תאריך הקמתו של גלייזער שול קיימות כמה גרסאות. יש המצביעים על השנים 1886, אחרים מזכירים 1888, ויש מקורות המציינים את השנים 1896–1898. חוקרים מסוימים סבורים כי סביב שנת 1910 נערך במקום שיפוץ או הרחבה משמעותית.
כך או כך, ברור כי מדובר בבית כנסת בן יותר ממאה שנה, שניצב על תילו מתקופה שבה יהדות קישינב הייתה בשיאה.
גלייזער שול נבנה כבניין קהילתי מרשים יחסית לזמנו. במרכזו אולם תפילה רחב ידיים, מעליו עזרת נשים בקומה העליונה, סביבו חצר פנימית ואגפים צדדיים ששימשו למחסנים ולמשרדים. בסמוך למקום פעלה בעבר גם מאפיית מצות, ששירתה את יהודי האזור לקראת חג הפסח.
עדויות ישנות מספרות כי תקרות המקום עוטרו בציורים ובעיטורים פנימיים, שחלקם אבדו במהלך השנים – אך רוח המקום נשמרה.
הישרדות בימי הקומוניזם והשואה
אחד הפרקים המדהימים בתולדות גלייזער שול הוא העובדה שבמשך שנים רבות היה זה בית הכנסת החוקי היחיד שפעל בקישינב, ולעיתים אף היחיד במולדובה כולה.
כאשר עשרות בתי כנסת נסגרו בידי השלטון הקומוניסטי, המקום המשיך לפעול בשקט ובעקביות. יהודים מכל רחבי האזור הגיעו אליו לשבתות, לחגים, לבריתות, לקדיש ולתפילות הימים הנוראים. בשנים שבהן נדמה היה שחיי היהדות כמעט ונכחדו – גלייזער שול שמר על הגחלת.
במהלך מלחמת העולם השנייה ותקופת הכיבוש הרומני־נאצי נפגע המבנה ונסגר. יהדות קישינב עצמה ספגה אבדות קשות מאוד.
לאחר המלחמה שוקם בית הכנסת ונפתח מחדש בשנת 1946 בידי שארית הפליטה והקהילה היהודית שנותרה בעיר. פתיחתו המחודשת סימלה ניצחון רוחני – החיים היהודיים שבו לפעום דווקא במקום שניסו להחריבו.
מוקד של תקווה והתחדשות
בשנות ה־70, כאשר יהודים רבים בברית המועצות ביקשו לעלות לישראל ונתקלו בסירוב, הפך גלייזער שול למוקד של תקווה. מסורבי עלייה, פעילים יהודים ובני קהילה נהגו להיפגש סביב המקום, להחליף מידע, לעודד זה את זה ולשמור על הזהות היהודית תחת עינו הפקוחה של המשטר הסובייטי.
לאחר נפילת ברית המועצות הגיעו שליחי חב״ד, הרב זלמן אבלסקי ז״ל ורעייתו לאה, לקישינב והחלו להחיות מחדש את חיי הקהילה היהודית.
גלייזער שול הפך למרכז היהודי הפעיל של העיר, ומאז מתקיימים בו תפילות יומיות ושבת, שיעורי תורה, פעילות חגים ציבורית, סיוע לנזקקים ולקשישים, אירועים קהילתיים, שירותי דת שונים והכנסת אורחים למטיילים וישראלים.
עבור רבים המבקרים במולדובה, זהו הבית היהודי הראשון והמרכזי שהם פוגשים בעיר.
בית לפליטי אוקראינה בשנת 2022
עם פרוץ המלחמה באוקראינה בשנת 2022, הפכה מולדובה למדינת מעבר ומקלט למאות אלפי פליטים. בתוך ימים ספורים נרתמה הקהילה היהודית בקישינב, ובית הכנסת חב״ד הפך למרכז חירום פעיל עבור עשרות אלפי יהודים.
במקום חולקו מזון, שתייה, ציוד בסיסי, תרופות, סיוע למשפחות, מידע והכוונה ליהודים שנמלטו מהקרבות. רבים מצאו בבית הכנסת מקום לנוח, להתפלל, להטעין טלפונים, לקבל מילה טובה ולהמשיך בדרכם למדינות אחרות.
חב״ד מולדובה שכרה מקומות מחוץ לעיר ושיכנה בהם פליטים עד שימשיכו למחוז חפצם.
באותם ימים חזר המקום למלא את תפקידו ההיסטורי: לא רק בית תפילה – אלא בית של ממש לכל יהודי בעת צרה.
שער מרכזי לנוסעים לאומן
בתקופת המלחמה הפכה קישינב לשער מרכזי עבור אלפי נוסעים בדרכם אל אומן, במיוחד לקראת ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב.
במהלך עונות הנסיעה מארח בית הכנסת חב״ד יהודים מכל העולם, מספק מקום תפילה, אוכל כשר, מנוחה, סיוע לוגיסטי, מידע וסיוע בשעת הצורך.
עבור רבים מהנוסעים, התחנה בקישינב ובבית הכנסת היא רגע של נשימה, חום יהודי ותחושת בית בדרך למסע הרוחני.
סמל של רצף יהודי
מתוך עשרות רבות של בתי כנסת שפעלו בקישינב בראשית המאה ה־20, רובם נהרסו, נסגרו או הוסבו למבנים אחרים. גלייזער שול הוא מהבודדים שנותרו פעילים.
המקום מחבר בין שלושה עולמות: יהדות בעלי המלאכה של קישינב הישנה, יהדות ההישרדות של התקופה הסובייטית, והתחייה היהודית המודרנית של ימינו.
ולמעשה גם עולם רביעי: יהדות של חסד, אירוח וערבות הדדית בימי משבר.
לכן גלייזער שול איננו רק בית כנסת. הוא עדות חיה לעוצמתה של יהדות קישינב, ולנצח ישראל שלא נשבר גם אחרי יותר ממאה שנות סערה.